top of page

ברכה פישל

"הציור בשבילי הוא כמו ידיים ורגליים. זה הכל בשבילי היום, אני מציירת כמעט כל יום ולא יכולה בלי זה. אני מציירת בעיקר נוף, וכשאני מציירת אני יכולה להוציא את כל הרגשות שלי". 

ברכה נולדה וגדלה בשוויץ, שם עבדה כאחות בבית החולים. לאחר שאמא שלה מתה מסרטן בגיל צעיר, החליטה שהיא עולה לארץ בגיל 31, לבדה, ובנתה חיים שלמים ומשפחה אוהבת.

בוקר אחד, התעוררה עם כאבים באגן וברגליים, הובהלה לחדר ניתוח, ממנו יצאה משותקת ברגליים ובידיים. " חשבתי לעצמי חודש חודשיים ואני חוזרת הביתה על הרגליים" .

 

עם אמונה רבה, החליטה ברכה ליצור וכחלק  מתהליך השיקום הכירה את המורה ורדה רבלוז, שלימדה אותה לצייר באמצעות הפה. 

בהתחלה זה לא הלך לי, הצבעים היו נופלים לי ונשפכים, ונדרש זמן עד שלמדתי להחזיק נכון את המכחול, אבל היום כבר יש לי תערוכות והרצאות בכל הארץ. "

 

ברכה הצטרפה לארגון בשנת 2013 והיא חברה פעילה בסניף הישראלי ובסניף בשוויץ.

"אנחנו מקבלים המון תמיכה מהארגון, וגם הקשר עם הציירים האחרים עוזר מאוד"

ברכה פישל
bottom of page